Google משיקה את Universal Cart: עגלת קניות אחת לכמה חנויות, ישירות מהחיפוש

Google ממשיכה להפוך את החיפוש לנקודת הקנייה עצמה. ב-15 באוקטובר החלה החברה להשיק בארה״ב את Universal Cart, עגלת קניות אחת שאוספת מוצרים מכמה חנויות שונות ומאפשרת לשלם על רובם במקום אחד. העגלה זמינה בחיפוש של Google, כולל AI Mode, ובאפליקציית Gemini, והתזמון לא מקרי: היא מגיעה רגע לפני עונת הקניות של סוף השנה.

איך זה עובד מצד הקונה

תוך כדי חיפוש או שיחה עם Gemini, הקונה שומר מוצרים מקמעונאים שונים לעגלה אחת, והם נשארים שם גם אחרי שסגר את הדפדפן או את האפליקציה. העגלה נשענת על Shopping Graph, מאגר המוצרים של Google שכולל לדבריה יותר מ-60 מיליארד רשומות שמתעדכנות כל הזמן, ושולחת התראות כשהמחיר יורד או כשמוצר חוזר למלאי. דרך Google Wallet היא מתחשבת גם בהטבות של כרטיסי האשראי, עוזרת לבחור אמצעי תשלום ומציגה קודי הנחה רלוונטיים.

בשלב התשלום יש שתי אפשרויות: לשלם עם Google Pay בכמה הקשות, בחנויות רבות ישירות מתוך העגלה, או להעביר את המוצרים לעגלה באתר של הסוחר. בשני המקרים הסוחר נשאר המוכר הרשמי, והוא ששולח את אישור ההזמנה ונותן שירות. בין המשתתפים בהשקה: Nike, Sephora, Target, Ulta Beauty, Walmart, Wayfair וסוחרים רבים של Shopify. מתחת למכסה פועל Universal Commerce Protocol (UCP), פרוטוקול ש-Google פיתחה יחד עם Shopify כדי לחבר בין סוכני AI לבין תשתיות התשלום של החנויות.

פחות ממה שהובטח במאי

Google הציגה את העגלה לראשונה בכנס I/O ב-19 במאי. לפי ניתוח של יועץ המסחר המקוון Brandon Lazovic, שסוכם ב-PPC Land, ההשקה מצומצמת יותר: במאי דובר גם על YouTube ועל Gmail, שלא נכללו עכשיו, ובמקום היסטוריית מחירים יש רק התראות על ירידת מחיר ועל חזרה למלאי. גם המסגור השתנה. במאי העגלה הוצגה כצעד לקראת קניות סוכניות (Agentic commerce), שבהן סוכן AI מבצע את הרכישה בשם המשתמש. עכשיו Google מציגה אותה ככלי קניות מעשי, נפרד מהיכולות הסוכניות.

הצד של הסוחר: הנתונים שנשארים אצל Google

כאן מתחיל החלק החשוב לבעלי חנויות. לפי Lazovic, שקרא את מדריכי המפתחים של Google, כשקונה שומר מוצר בעגלה הסוחר לא מקבל שום אות, לא אירוע ולא ספירה. Google שומרת את העגלה אצלה, והסוחר מקבל פנייה אחת בלבד, עם כל המוצרים, ברגע שהקונה מעביר אליו את העגלה. מוצרים שנשמרו ולא הועברו לא מופיעים בשום דוח שהסוחר רואה. וקונה שמגיע עם עגלה מלאה מדלג על אירוע ההוספה לעגלה, שעליו נשענים מיילים של עגלה נטושה וקמפייני רימרקטינג. Lazovic מציין שלא בדק את זה מול חנות חיה, ושהמסקנות מבוססות על התיעוד.

ב-MediaPost הזכירו שלפי Google הסוחר נשאר הבעלים של נתוני הלקוח ושל הקשר אחרי הרכישה, אבל אנליסטים ספקנים. קארן וובסטר, מייסדת PYMNTS, כתבה שהסוחר ומנפיק הכרטיס לא רואים את נתוני הכוונה שקדמו לעסקה, וסיכמה: ״Google רואה הכול״.

איך מצטרפים

ב-Merchant Center מתגלגל בהדרגה מרכז אינטגרציה ל-UCP, בינתיים רק בארה״ב ורק למוצרים שנמכרים בה. לפי Google, קנדה ואוסטרליה יגיעו בהמשך. לפי הסיכום של Lazovic יש שני מסלולים. הראשון, העברה לעגלה של הסוחר, דורש נקודת קצה (endpoint) אחת ומזהי מוצר תואמים, והתשלום נשאר באתר. השני, תשלום ישיר אצל Google, זמין לסוחרים נבחרים ודורש שלוש נקודות קצה, עדכוני סטטוס הזמנה, מדיניות החזרות ותכונה בשם native_commerce בפיד, שכברירת מחדל כבויה. מינויים, מוצרים בהתאמה אישית, מכירות סופיות, הזמנות מוקדמות ומוצרים עם הגבלת גיל לא נתמכים בתשלום הישיר. מי שעובד דרך פלטפורמה צריך לבדוק מולה, ולפי PPC Land, Google כבר הפעילה בספטמבר תשלום ישיר כברירת מחדל לסוחרי Shopify.

ולמה זה נוגע לחנויות בישראל

Universal Cart לא זמינה בישראל, ו-Google לא אמרה אם ומתי תגיע. היא רלוונטית כבר עכשיו לחנויות ישראליות שמוכרות לצרכנים בארה״ב, דרך Shopify או עם פיד מוצרים אמריקאי ב-Merchant Center. לכל השאר זה סימן לכיוון: יותר החלטות קנייה יתקבלו בתוך הממשקים של Google, והפיד שלכם, עם המחירים, המלאי והמבצעים, הופך לחלון הראווה.